יש אנשים שדפוס ההיקשרות שלהם הוא פירוק ובניה, פירוק ובניה, פירוק ובניה.
אנשים כאלה תמיד ירצו לשבור את הקשר כי זה מבנה המקור שלהם, זה לא משהו שאפשר לשנות, לכן חשוב להכיר את זה בתוכינו, לא להיבהל מהפירוק ולדעת איך להתנהל כדי שתתאפשר גם בניה.
בבניה יש קסם וכשעושים אותה בתוך הקשר זה בונה יסודות חזקים אמון וחיבור
ועדיין יהיה פירוק , כל זמן מה יעלה רצון לשבור את הקשר, אנשים מהסוג המפרק ובונה
תמיד ירצו לשבור את הכלים וללכת, ככה עובד המכשיר הזה. מוחק את הדיו וכותב מחדש.
אולי זה מוזר לחשוב על זה כך, אבל אצל הטיפוסים האלה, הרצון לפירוק עצמו לא מעיד על האהבה או על טיב הקשר.
הבעיה מתחילה שמנסים למצוא סיבות ללמה אני מרגישה שאני צריכה לפרק ואז מגיעים סיפורים: כי הוא ככה, או ככה, כי היא לא כזו ולא כזו… והמחשבות האלה מרעילות מבפנים
והן נורא מפחידות. זה מפחיד שאני חושבת ככה על הבן זוג שלי
אז אני לא מגלה לו ואז נהיית הסתרה בתוך הקשר וההרעלה מתחזקת ובסוף זה מתפוצץ רע.
אם הקשר היה נגמר אז מילא, אבל זה לא נגמר, זה תמיד נבנה מחדש
ומתפרק מחדש ושוב סרטים ושוב כאב ושוב שוברים את הכלים ואז בניה מההריסות.
קשה. בתהליך זוגי של מבנה כזה, מבינים שהפירוק/בניה זה חלק מהדרך שבה המכניקה שלהם פועלת, תמיד הם ירצו לפרק זה הטבע שלהם ואז לא מנסים להפסיק את שבירות הקשר כי זה להילחם נגד הטבע שלנו והטבע תמיד ינצח.
אלא לומדים להרפות לשחרר לסמוך על השבר, לתת לו לרגע להיות, להרפות כל אחד אל החיים שלו, לדאוג שיהיו לכל אחד את חייו ואז הבניה מתרחשת באופן טבעי.
דאבל דייט - באים להיפגש, מרחב זוגי שאני וטל מהרם מנחים יחד אנחנו עובדים עם כל זוג לפי המבנה והחיבור הייחודי שלהם, אין נוסחה אחת ויש הקשבה ותיווך.
Comments