מילדה שסובלת מבריונות ואלימות למלכת הסליים

להכיר את הדיזיין של הילדים שלך עושה נפלאות

וידוי. אני אמא של ליהי סליים.

למי שיש בנות שהיום הן בנות 16-17 בטח מכירה את התופעה.

ליהי היא 5/2 והיא ישבה בשקט בחדרה ורקחה כל מיני דברים, שלחה אותי לקנות לה כל מיני מוצרים, ואני שנהניתי מהשקט קניתי לה מה שהיא רוצה ולא התערבתי.

3 שנים לפני כן

כבר בקריאת המפה הראשונה שלי, הבנתי שאני לא מתייחסת אליה נכון, אני 4/6 יענו חברים זה הדבר הכי חשוב ויש לי הרבה, והיא 5/2 בקושי חברה וחצי וגם איתן לא תמיד קל.

לא מעניין אותה ימי הולדת, צריך להכריח אותה ללכת. מזל שאבא שלי אמר לי, אם היא לא רוצה ללכת, אל תכריחי אותה ואני מקשיבה לאבא (18 בפלוטו) אבל היה לי חשש שאולי היא לא בסדר.

אני נהיית בשניות חברה של כל האימהות בגן ובכיתה, מנסה להפגיש את הבנות אבל הילדה.

לא ממש שמחה בכל ההמולה וכל הזמן היא אומרת לי, את לא מקשיבה למה שאני רוצה, את מקשיבה רק לחברות ולמה שהן רוצות.

כמה עבודה פנימית עשיתי דרכה, כמה התבגרתי דרכה, עוד לפני שהכרתי את הדיזיין.

בגלל ה-G הפתוח והבלבלת המנטלית שלי, היא עברה שלושה בתי ספר עד כיתה ג' ובכיתה ג'-ד' היא כמעט לא הלכה לבית ספר בגלל שלא הסתדרה עם הילדים ועברה בריונות ואלימות.

ואז הגיע הדיזיין.

ואיזה מזל איזה מזל איזה מזל שהוא הגיע.

והבנתי שהיא מי שהיא, MG 5/2 רגשית, אגו מוגדר, ערוץ הקהילה, ערוץ ההשראה, וערוץ הכניעה במודע ובלא מודע.

הרפיתי והתחלתי לתרגל איתה הקשבה לגל הרגשי. (שתינו רגשיות אז למדנו יחד)

ואז היא יכלה לחיות בלי שאני אציק לה, היא הייתה יושבת בחדר ויוצרת תיקים מקרטונים, בובות מכל הבא ליד, מציירת וכותבת.

כשעברה לחטיבה, באתי למורה שלה והסברתי לה מי היא, שכל הילדים צריכים כבוד, אבל שאצלה זה ממש קריטי (37-40) ושאם יעריכו ויקשיבו לה היא תוריד להם את הירח, וכך היה, הם הכניסו אותה למועצת תלמידים ומשם הכל נהיה קל יותר בבית הספר.

ואז כשההישרדות בבית ובבית הספר השתחררה, היא יכלה לקרות.

"נטע, אבא שלי שואל אותי, שמעת את הלייב של ליהי" לא? אמרתי לו.

"היא עשתה לייב מהרכבת הוא אומר, דיברה איזה שעתיים... "

כמה אנשים היו לך בלייב, אני שואלת אותה אח"כ ?

2000 ילדים בערך היא עונה לי, ואני נחנקת ורואה שבאינסטגרם שלה יש כבר 10000 עוקבים, אז עוד לא ידעתי מה זה אינסטגרם.

במכירה הראשונה, בקניון במודיעין, באנו בשבת וחיכו לנו כמה עשרות ילדים, אני הייתי בשוק, ליהי לא הצליחה ממש לתקשר איתם, מכרה להם את הסליימים ורצתה לברוח משם.

זה היה מדהים לראות איך ה-5 האוניברסלי, מושך את ה-2 הנזירי שלא מעוניין בכל האנשים האלה

אלה רק רוצה לעסוק בעצמו ובכישרונות

והעניין הזה גדל וגדל עד שהגיע ל140000 עוקבים ועסק.

ה-G הפתוח שלי זרם ונהיה לנו סוג של מפעל בבית ולי היה שקט להקשיב לאסטרטגיה וסמכות.

היו שנים כיפיות ממש.

אחד הדברים המדהימים שאני לא אשכח,

היא היתה מעלה פוסטים וסרטונים ולא ממש ענתה לתגובות

ליהי, אמא 4/6 מוטרדת שואלת, ראית את התגובות?

"אמא, מי מסתכל בתגובות בכלל", היא עונה לי, הנזירה הזו. (אני חחח)

אז יצרנו מנגנון שעונה לתגובות, כי זה ממש לא היה בשבילה.

כל הזמן התבוננתי בתהליך וראיתי איך ה-5 מושך: סוכנות, טלוויזיה, אופירה וברקו, ספר והילדה יודעת לדבר, אבל היא לא באמת רוצה את כל התהילה הזו, אין לה סבלנות למעריצים,

ה-2 רצה לסיים ולברוח לחדר, אבל מכחיש את זה כמובן (הנזיר קו 2 הוא מכחישן)

בסוף שיחררנו את זה והיא המשיכה הלאה להתבגר בצורה טבעית,

והיום היא פארמדיקית.