ליד אדם אחד אתם יכולים להיות פתוחים וחופשיים, וליד אדם אחר שקטים או לחוצים. זה לא בהכרח אומר שאתם לא יודעים מי אתם. אנחנו מושפעים מהאנשים שאנחנו פוגשים.
אנחנו לא מערכת סגורה
אנחנו קולטים מהסביבה רגשות, לחץ, קצב, ביטחון, פחד, רצון וכיוון. אנשים שונים יכולים לעורר בנו חלקים שונים.
לפעמים ההשפעה כל כך חזקה שאנחנו מיד אומרים: זה אני. אני לחוץ. אני מפחד. אני רוצה את זה. זה הכיוון שלי.
אבל כשהאדם הולך, גם התחושה משתנה. זה רגע חשוב, כי הוא מאפשר לראות שלא כל מה שהרגשנו התחיל בתוכנו.
זה לא אומר שאתם מזויפים
אנחנו משתנים בתוך קשר. זה טבעי. הקושי מתחיל כשאנחנו חושבים שכל שינוי כזה הוא הוכחה שאין לנו "אני אמיתי".
אפשר להיות אדם שמרגיש אחרת בסביבות שונות ועדיין להיות מאוד מחובר לעצמו. החיבור מתחיל ביכולת להבחין בין חוויה לבין הוראה לפעולה.
איך זה נראה בחיים?
ליד אדם לחוץ אתם מרגישים שגם אתם חייבים לפעול מהר. ליד אדם עם הרבה ביטחון פתאום הכיוון שלו מרגיש לכם נכון. ליד אדם כועס אתם רוצים לעשות הכול כדי שהשקט יחזור. ליד אדם מלא אנרגיה אתם ממשיכים הרבה אחרי שהגוף שלכם כבר עייף.
החוויה אמיתית. אבל היא לא תמיד אומרת שצריך לפעול עליה.
איך מזהים מה שלי ומה נכנס מהעולם?
אין צורך להפוך את זה לחקירה אינסופית. אפשר להתחיל בשלוש נקודות פשוטות:
- איך הרגשתי לפני שפגשתי את האדם?
- מה השתנה בי כשהוא נכנס?
- האם התחושה נשארת גם כשאני שוב לבד?
עוד שאלה חשובה היא: מי אני נהיה ליד האדם הזה, והאם טוב לי להיות הגרסה הזאת של עצמי?
שאלות נפוצות
אז איך יודעים מה באמת שלי?
מתבוננים במה שנשאר לאורך זמן ובמה שמשתנה מאוד בהתאם לסביבה. לא תמיד צריך תשובה מיידית.
האם צריך להתרחק מאנשים שמשפיעים עליי?
לא. השפעה היא חלק מקשר. השאלה היא אם אתם יכולים להיות בקשר בלי לאבד את מנגנון ההחלטה שלכם.
למה לפעמים אני מרגיש טוב ליד אדם ואז רע כשאני לבד?
כי המפגש יכול ליצור חוויה זמנית של אנרגיה, ביטחון או כיוון. כשהמפגש נגמר, המערכת חוזרת לחוויה שלה.
