אחת השאלות הכי עמוקות במסע של היכרות עצמית היא: מה באמת אני, ומה למדתי להיות?
אנחנו לא מתחילות מדף ריק
אנחנו נולדות עם קצב, רגישויות, כוחות ודרך מסוימת לפגוש את העולם. ואז מגיעים החיים: משפחה, בית ספר, תרבות, אהבות, אכזבות, הצלחות ופחדים. שכבה על שכבה נוצרים הרגלים והגנות.
לפעמים מה שנראה "אופי" הוא הסתגלות
מישהי עם רגישות גבוהה יכולה ללמוד להתנתק מהגוף. מישהי עם כוח טבעי יכולה ללמוד להסתיר אותו. מישהי שצריכה זמן כדי להחליט יכולה להפוך לאדם שמכריע מהר כדי שלא יכעסו עליה.
אחרי שנים, ההסתגלות מרגישה כמו זהות.
מה המפה מוסיפה להתבוננות?
היא נותנת נקודת ייחוס. לא אמת מוחלטת, אלא השערה לגבי מבנה המקור: איפה צפויה עקביות, איך מתקבלות החלטות, איפה אנחנו קולטות אחרים ואילו איכויות חוזרות לאורך החיים.
כשמשהו במפה פוגש חוויה אמיתית שלך, אפשר להתחיל ניסוי: מה קורה כשאני מפסיקה לתקן את החלק הזה ומתחילה לעבוד איתו?
משפט לקחת איתךלא כל מה שהתרגלת לעשות הוא מי שאת, ולא כל מה שקשה לשנות צריך להשתנות.
