איך אחרים חווים אותי?

אנחנו חיות את עצמנו מבפנים. אנשים אחרים פוגשים אותנו מבחוץ. אלה לא תמיד אותה חוויה.

זה בדיוק המקום שבו עיצוב אנושי ותקשורת נפגשים. כשמבינים את המבנה, קל יותר להבין מה האחר קולט, למה הוא מגיב כפי שהוא מגיב ואיך לתקשר בלי למהר להצטמצם או לפרש את התגובה שלו כהגדרה של מי שאנחנו.

אני רגועה, אז למה אומרים לי שאני מלחיצה?

אפשר להיכנס לחדר בתחושה שקטה לגמרי, ובכל זאת שמישהו לידך יחווה עוצמה, לחץ, תחרותיות, חדות או אפילו משיכה חזקה. לפעמים זה קשור למה שאת עושה. ולפעמים זה פשוט חלק מהאופן שבו האנרגיה שלך פוגשת מערכת אחרת.

בעיצוב האנושי יש אזורים במפה שבהם אנחנו עקביות יותר, כלומר משדרות איכות מסוימת שוב ושוב, ואזורים שבהם אנחנו קולטות ומגבירות את מה שקורה סביבנו. לכן אותה אישה יכולה להרגיש שהיא "רק היא", בזמן שמישהו אחר חווה אותה כחזקה מאוד.

הפער בין הכוונה להשפעה

אחת הטעויות הכואבות בקשרים היא להניח שאם לא התכוונתי להשפיע, לא הייתה השפעה. אבל אנשים מגיבים גם למה שנוכח בשדה: לקצב שלנו, לרצון, לרגש, ללחץ, לביטוי, לשקט או לעוצמה.

ההבנה הזאת לא אומרת שצריך להצטמצם כדי שיהיה לאחר נוח. להפך. היא מאפשרת להפסיק להיבהל מהתגובה של האחר ולשאול: מה הוא פוגש בי, ומה מתוך זה באמת שלי?

מה המפה יכולה להראות?

• איפה יש לך שידור עקבי שאנשים מרגישים.
• איפה את קולטת אחרים ולכן משתנה מאוד בין סביבות.
• אילו איכויות שלך יכולות להיחוות כחזקות יותר מבחוץ מאשר מבפנים.
• איפה אנשים נוטים להשליך עלייך תפקיד, ציפייה או סיפור.